מוסא נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

פסק דין

1.בפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 26/8/09 אשר קבעה כי אין החמרה במצבו של המערער.

הועדה דנה בעניינו של המערער אשר הוחזר אליה עפ"י פסק דין מיום 25/12/08, שניתן בהסכמת הצדדים.

על פי פסק הדין, הוחזר עניינו של המערער לועדה על מנת שתדון בבקשה לקביעת דרגת נכות מחדש, כשבפניה תיקיו הרפואיים של המערער. עוד הוסכם, בין היתר, כי הועדה תתייחס למסמכים רפואיים, ביניהם בדיקת EMG מיום 13.11.07.

2.הועדה התייחסה ל- EMG שהוצג בפניה מיום 25.12.06 וקובעת שבדיקה זו שוללת כל בעיה שורשית. הועדה לא מצאה בתיק בדיקה מ- 13.11.07.

הועדה ביקשה חוו"ד כירורגית ובהמשך, למעל הסר ספק, ביקשה בדיקת יועץ נוירולוגי בשאלת קיומה של נכות נוירולוגית.

המערער נבדק ביום 16.7.09 ע"י מומחית בתחום הנוירולוגיה אשר קבעה, על סמך ממצאי בדיקתה, כי אין נכות נוירולוגית.

3.לאחר מועד הבדיקה, המציא המערער לועדה בדיקת EMG שבוצעה ביום 21.7.09, לאחר מועד הבדיקה ע"י הנוירולוגית.

בישיבתה המסכמת של הועדה כתבה הועדה, כי בדיקת ה EMG העדכנית, שלא עמדה בפני הנוירולוגית, מראה חשד לנזק בשורש L5 מימין DD נזק בעצב פרינאלי עמוק, ממצא שלא התבטא קלינית בבדיקתה של הנוירולוגית ולכן אינו בעל משמעות קלינית ולא מקנה נכות.

הועדה סיכמה וקבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער, אין לו כל נכות נוירולוגית גבית ואין לקשור נזק אורולוגי, באם קיים, לתאונה.

4.לטענת המערער בערעורו, הועדה ציינה בפרוטוקול שבדיקת ה- EMG עמדה לפני הנוירולוגית, דבר שאינו נכון על פניו, הואיל והבדיקה מאוחרת לחוות דעת הנוירולוגית, ובטעות ע"כ מאמצת חוות דעתה בלי דיון נוסף בנושא זה. לטענתו, יש להחזיר העניין לוועדה על מנת שתעביר את הבדיקה לנוירולוגית להשלמת חוות דעתה.

נקדים ונציין כי אין ממש בטענת המערער כי הועדה מציינת שהבדיקה עמדה בפני הנוירולוגית.

כאמור, הועדה מציינת מפורשות כי הבדיקה לא עמדה בפני הנוירולוגית, ואף מסבירה, מדוע אין משמעות לממצאי ה- EMG שאינם באים לידי ביטוי בבדיקה הקלינית.

5.לטענת המשיב, אין מקום להחזיר עניינו של המערער לועדה על מנת שתעביר את בדיקת ה- EMG לנוירולוגית הואיל והועדה התכנסה מכוח פסק דין, שלא הורה על הצגת מסמכים חדשים מעבר לאלה שפורטו בו.

על בית הדין לבדוק אם הועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין, ותו לא.

המדובר בבדיקה מאוחרת, שפסק הדין לא הורה דבר לגביה, ושאין באי התייחסות הנוירולוגית אליה משום פגם.

הועדה אף התייחסה לבדיקה זו וקבעה כי לממצא המופיע בה אין ביטוי קליני וע"כ אינו מקנה נכות.

5.בתשובה לטיעוני המשיב טוען המערער כי הועדה מנעה העברת הבדיקה לנוירולוגית ובכך חיבלה בחוות הדעת שביקשה היא עצמה לקבל, וכי בועדה אין דיון בתוצאות הבדיקה ואין מי שידון בתוצאות שכן בועדה אין נוירולוג.

המערער מבקש החזרת עניינו לועדה בהרכב חדש על מנת לקבל השלמה לחוות הדעת הנוירולוגית, תוך התייחסות לממצאי הבדיקה החדשה.

הכרעה